Bava Batra 25

Kapitel 25

א חד גיסא נגרא וחד גיסא נהרא פלגין לה בקרנא זול:

1 Wenn an der einen Seite ein Graben und an der anderen Seite ein Strom sich befindet, so teilen sie diagonal.

ב ולא את הטרקלין כו': אין בהן כדי לזה וכדי לזה מהו רב יהודה אמר אית דינא דגוד או אגוד רב נחמן אמר לית דינא דגוד או אגוד

2 EINEN SAAL &C. Wie ist es, wenn nicht genügend für den einen und für den anderen verbleibt? – R. Jehuda sagt, hierbei gelte die Norm ‘nimm oder ich nehme’; R. Naḥman sagt, hierbei gelte nicht die Norm ‘nimm oder ich nehme’.

ג א"ל רבא לרב נחמן לדידך דאמרת לית דינא דגוד או אגוד בכור ופשוט שהניח להן אביהן עבד ובהמה טמאה כיצד עושין א"ל שאני אומר עובד לזה יום אחד ולזה שני ימים

3 Raba sprach zu R. Naḥman: Wie machen, nach deiner Auffassung, die Norm ‘nimm oder ich nehme’, habe keine Geltung, der Erstgeborene und sein Bruder, wenn ihr Vater ihnen einen Sklaven oder ein unreines Vieh hinterlassen hat? Dieser erwiderte: Ich sage, er diene einen Tag diesem und zwei Tage jenem.

ד מיתיבי מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דברי בית הלל בית שמאי אומרים תקנתם את רבו את עצמו לא תקנתם לישא שפחה אינו יכול לישא בת חורין אינו יכול יבטל והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה שנאמר (ישעיהו מה, יח) לא תהו בראה לשבת יצרה

4 Man wandte ein: Der Halbsklave diene einen Tag seinem Herrn und einen Tag sich selber – so die Schule Hillels. Die Schule Šammajs erwiderte: Ihr habt allerdings eine Vorsorge für seinen Herrn getroffen, nicht aber für ihn; eine Sklavin heiraten darf er nicht, eine Freie heiraten darf er nicht, und [die Heirat] ganz unterlassen [ebenfalls nicht], da die Welt zur Fortpflanzung erschaffen wurde, denn es heißt:nicht zur Einöde hat er sie erschaffen, sondern daß sie bewohnt werde.

ה אלא כופין את רבו ועושין אותו בן חורין וכותבין שטר על חצי דמיו וחזרו ב"ה להורות כדברי ב"ש

5 Vielmehr zwinge man seinen Herrn, ihn zum Freien zu machen, und dieser schreibe ihm einen Schuldscheinüber die Hälfte seines Wertes. Darauf trat die Schule Hillels zurück und pflichtete der Schule Šammajs bei!? –

ו שאני הכא דאגוד איכא גוד ליכא

6 Anders verhält es sich hierbei, wo nur ‘ich nehme’, nicht aber ‘nimm du’ erfolgen kann. –

ז תא שמע שני אחין אחד עני ואחד עשיר והניח להן אביהן מרחץ ובית הבד עשאן לשכר השכר לאמצע עשאן לעצמו הרי עשיר אומר לעני

7 Komm und höre: Wenn zwei Brüdern, einer reich und einer arm, ihr Vater ein Badehaus oder eine Ölpresse hinterlassen hat, so ist, wenn er sie zum Vermieten errichtet hat, der Mietzins zu teilen; wenn aber für den eigenen Gebrauch, so kann der reiche zum armen sagen:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel